בספטמבר 2023 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע שיש להכיר באדם בתור אחד משני היורשים הביולוגיים של אביו המנוח למרות שחלפו כ-30 שנים ממועד פטירתו של האב (ת"ע 3595-09-18).
היורש "החדש-ישן" לא נקט בשום צעד במשך כשלושה עשורים מכיוון שהוא חשב שלאור נתק של עשרות שנים בינו לבין אביו (מאז היותו חייל), האבא עשה צוואה שבה הדיר אותו מירושתו. כשהבן היה כבר בשנות ה-60 לחייו הוא גילה לתדהמתו שלא הייתה צוואה והוא זכאי לחלקו מכוח ירושה על פי דין (ביחד עם אחותו שכבר נפטרה גם היא). הוא פנה לבית המשפט שנענה לטענותיו, וילדיה של אחותו ז"ל נדרשו לחלוק עמו את מחצית מירושת סבם.
זהו קטע ממחיש מתמלול המשפט:

שיהוי והתיישנות בירושה, אימתי?
תיקון או ביטול צו ירושה או צו קיום צוואה מוסדר בסעיף 72(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. על פי סעיף זה, כל מי שמעוניין בדבר (בדרך כלל יורש או נושה) יכול לבקש את התיקון או הביטול של הצו אם יש בידיו טענות או עובדות שלא היו בפני בית המשפט או הרשם לענייני ירושה במועד נתינת הצו.
למשל, בן נוסף של המנוח שהתגלה פתאום לאחר פטירתו או כמו במקרה שתיארנו בהתחלה – בן שנותק עמו קשר במשך עשרות שנים. עם זאת, החוק קובע שהרשם או בית המשפט יכולים שלא לשנות את הצו אם המבקש לא הביא את הדברים בפניהם בהזדמנות הסבירה הראשונה.
סופיות הדיון או ביטול/תיקון צו
בפסיקת בתי המשפט נקבע שלמרות שצו קיום צוואה או צו ירושה הוא בעל מעמד כמו של פסק דין, ניתן עדיין "לתקוף" אותו מתוך סעיף 72(א) לחוק הירושה. בית המשפט ינקוט במצבים האלה בשני מבחנים:
- האם יש עובדה שלא הובאה בפני בית המשפט או הרשם לענייני ירושה במועד מתן הצו שהייתה יכולה לגרום לקבלת צו שונה מהצו שניתן?
- האם העובדה החדשה הובאה בהזדמנות הסבירה הראשונה?
אם התשובות לשתי השאלות האלה הן חיוביות, בית המשפט עשוי בהחלט לקבל את הבקשה לביטול או תיקון צו הירושה או צו קיום הצוואה. זאת, גם לאור השיהוי הניכר ומתוך מתן משקל רב למהות העובדה החדשה ונסיבות הדברים.
כמובן שבית המשפט בודק גם את טיבו של השיהוי ומהותו. בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון במאי 2020 (רע"א 8920/80) נקבע שאין הגבלה על המועד שבו ניתן להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה, אך ברור שבקשת הביטול צריכה להיות מוגשת בהקדם.
שנאמר, "הסעיף האמור אמנם פתח פתח לחריגה מכלל סופיות הדיון אולם פתח זה מצומצם" ,וכן, "אם בית המשפט מוצא כי בקשת הביטול הוגשה בשיהוי מאיין ונעדר הסבר מספק – רשאי הוא להחליט על דחייתה של בקשת הביטול על הסף".
חשוב להדגיש שההסברים לשיהוי הם השיקול העיקרי ומידת השיהוי היא בעלת "חשיבות משנית". בפסיקת בתי המשפט נקבע לא אחת ש"גם כשמדובר בשיהוי של שנים רבות, ניתן לרפא את הפגם ולקבל את הבקשה לתיקון אם ישוכנע בית המשפט שהסבריו של המבקש הם סבירים והגיוניים, וכן גם להיפך: לפעמים גם שיהוי קצר יחסית יחסום את המבקש כשאין לו הסבר סביר והגיוני" (ת"ע 7181/01).
כמובן שיש למשך הזמן משמעות שכן "ככל שהשיהוי נמשך לאורך זמן רב יותר, נטל השכנוע להסברת השיהוי הופך כבד יותר" (ת"ע 22121-03-10).
כללים לשיקול דעתו של בית המשפט בביטול צו ירושה או צו קיום צוואה:
- תיקון צו ירושה או צו קיום צוואה הוא החריג לכלל ולא ברירת המחדל.
- השיהוי בהגשת הבקשה נמדד לא מיום הפטירה אלא מהיום שבו נודעה "העובדה החדשה".
- האם המבקש את הביטול היה יכול לדעת על "העובדה החדשה" והאם הוא פעל בשביל לבדוק את הדברים כנדרש.
- כמה זמן השתהה המבקש?
- ההסבר לשיהוי.
- הסבירות של ההסבר.
- מהי העובדה החדשה שהוצגה. מהו משקלה ומהו טיבה.
- האם השהייה הבקשה פוגעת בצדדים האחרים (למשל, מבחינת הגישה שלהם למסמכים וראיות).
- עד כמה הפגישה בצדדים האחרים היא מהותית.
דוגמאות לדחיית בקשה להכרה בגלל שיהוי בלתי סביר
דחיית בקשה לביטול צוואה אחרי 7 שנים – אדם שנפטר הותיר אחריו צוואה בעדים שבה הוא הוריש את כל רכושו לשלושה ילדים מנישואיו השניים והדיר לחלוטין את בנו היחיד מנישואיו הראשונים. 7 שנים לאחר מכן, הבן "המנושל" מפרק א' הגיש תביעה לביטול צו קיום הצוואה. אחיו למחצה טענו שאין לקבל את תביעתו הן מחמת התיישנות והן מחמת שיהוי. בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי ההמתנה הארוכה של האח מצדיקה את הותרת הצוואה על כנה. ראשית, נכתב בפסק הדין, האח היה מודע לבקשה לקיום הצוואה בנובמבר 2013 אבל הגיש את בקשתו רק בסוף 2020. במאמר מוסגר נציין שהאחים למחצה טענו שהגשת הבקשה לביטול הצוואה בעיכוב לא הייתה בתום לב, אלא רק לאחר ששתי הנשים שהיו עדות לעריכת הצוואה נפטרו. כך גם הבקשה הוגשה בשיהוי בלתי סביר ולא כללה גילוי של עובדות חדשות שהיו יכולות להצדיק בדיעבד את ביטול הצו לקיום הצוואה (ת"ע 18375-01-21).
דחיית בקשה לביטול צוואה אחרי 13 שנים – אדם שנפטר הותיר אחריו צוואה שבה הוריש את דירתו רק לשניים מתוך שמונת ילדיו. במשך 13 שנים האחים שהודרו מהצוואה לא נקטו בשום צעד למרות שהם היו מודעים לצוואה עוד בזמן השבעה (וגם לאחר מכן כשהשכירות מהדירה הועברה לאחיהם או שילדיו גרו במקום). בית המשפט דחה את בקשתם לבטל את הצוואה לאחר 13 שנים (ת"ע 42411-10-20).
לסיכום
מרגע שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, מעמדו כפסק דין. נטל ההוכחה לביטולו או תיקונו מונח על מי שטוען לכך, ושיהוי משמעותי ובלתי סביר עלול לשמוט את הקרקע מתחת לטענותיו, כולל המוצדקות ביותר. מצד שני, גם שיהוי קצר בלבד לא יוכל להתקבל בהעדר טענות תומכות עם עובדות חדשות שיש בהן ממש. הלכה פסוקה היא שגם בדיני ירושות וצוואות יש משקל לעיקרון סופיות הדיון.