אדם יכול לקבוע בצוואה מי יהיו היורשים שלו ובמקרים שבהם אין צוואה או שהצוואה שהוגשה נפסלה בבית המשפט, העיזבון יחולק בין בני המשפחה לפי מתווה הקרוי ירושה על פי דין. להלן ההסבר הקצר (הערה: למרות שהתוכן ינוסח מגדרית לכיוון אחד מטעמי נוחות, הוא נכון לשני הצדדים).
ירושה על פי דין היא מדרג של קרבה משפחתית שמוגדר בפרק השני לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. היורשים המרכזיים לפי החוק הם, מטבע הדברים, בן/בת הזוג של המנוח וילדיו. מבלי להיכנס לסיטואציות נדירות, הנה בעיקרון סדר החלוקה הקבוע בחוק:
- המנוח הותיר אחריו בן זוג וילדים – 50% מהירושה לבן הזוג ו-50% לילדים שווה בשווה. אם אחד מהילדים הלך לעולמו לפני המנוח, הנכדים יקבלו את חלקו של אביהם/אימם ז"ל.
- המנוח הותיר אחריו רק ילדים – הילדים מקבלים את הירושה שווה בשווה. אם אחד מהילדים הלך לעולמו לפני המנוח, הנכדים יקבלו את חלקו של אביהם/אימם ז"ל.
- המנוח הותיר אחריו בן זוג אך ללא ילדים – בן הזוג יורש את דירת המנוח בשלמותה (ככל שהיו נישואין מספר שנים) ומלבד זאת ירושת המנוח תחולק שווה בשווה בין בן הזוג להוריו. אם ההורים הלכו לעולמם לפני המנוח אזי בן הזוג מקבל 66% והאחים שלו 33%.
- המנוח לא הותיר אחריו בן זוג או ילדים – הורי המנוח זוכים ב-100% מהירושה.
- המנוח לא הותיר אחריו בן זוג, ילדים או הורים – הירושה תחולק בין אחיו באופן שווה, ואם אחד מהאחים הלך לעולמו לפני המנוח, חלקו יחולק בין ילדיו (האחיינים).
ירושה על פי דין, זכותו של בן הזוג
בן הזוג של המנוח הוא בעל "זכויות יתר" בירושה על פי דין. עוד לפני שהעיזבון מחולק הוא זכאי לקבל את כל המיטלטלין של משק הבית המשותף ואת הרכבים המשפחתיים (כולל ריהוט, מוצרי חשמל וכו'). לאחר מכן, בן הזוג נוטל מחצית מהעיזבון וילדי המנוח מתחלקים בחלקים שווים בחצי השני. אם מדובר על בת זוג היא זכאית לעתים לקבל את כתובתה מהעיזבון ואולי אפילו מזונות מן העיזבון.
חשוב להדגיש ש"בן זוג" מבחינת ירושה על פי דין לא חייב להיות רק מי שהיה נשוי למנוח והחוק חל גם על ידועים בציבור (ראו כאן להרחבה על ירושת ידועים בציבור). פעמים רבות נוצרות מחלוקות בין ילדים לבן/בת הזוג הידועים בציבור באשר לזכות בירושה, ובית המשפט נדרש להכריע.
הזכות לגור בדירה – כשאדם הולך לעולמו מבלי להשאיר צוואה ילדיו הופכים באחת לבעלים בדירת המגורים שלו. אם הדירה הייתה בבעלותו בלבד, חלקם של הילדים הוא 50%-50% עם בן הזוג או הידוע בציבור שנותר בחיים, ואם הדירה הייתה בבעלות משותפת של שני בני הזוג, הילדים מחזיקים ב-25% מהדירה (בן הזוג או הידוע בציבור הוא בעלים של 50% מהדירה ויורש מחצית מה-50% של המנוח). אם ממונה מנהל עיזבון לנכס, חוק הירושה מתיר לעתים למי שגר עם המנוח בפטירתו להמשיך לגור בדירה ל-3 חודשים, וליורש (כמו אלמן או אלמנה) למשך חצי שנה. לאחר מכן יש לבן הזוג זכות לגור בדירה בתמורה לדמי שכירות ליורשים לתקופות משמעותיות יותר (אם כי יודגש שזו לא זכות "לכל החיים" ואין זו דיירות מוגנת).
ירושה על פי דין בנישואים שניים
שיעורי הגירושין בישראל הם לא נמוכים והיקפם הולך וגדל בשנים האחרונות. אחד מהנושאים הסבוכים בנוגע לירושה על פי דין הוא כאשר המנוח הותיר אחריו ילדים מפרק א', ילדים משותפים מפרק ב' ואת ילדי בן/בת זוגו מנישואים קודמים שהיו סמוכים על שולחנו (בין אם אומצו על ידו ובין אם לאו).
מבלי להרחיב את היריעה בסוגיה המורכבת הזו, נציין רק שהפתרון הנכון לפלונטר הזה הוא עריכת צוואה ברורה. מבחינת החוק, כל הילדים של המנוח נמנים על יורשיו ללא קשר לסטאטוס הזוגי הנוכחי במועד הפטירה.
הסתלקות מעיזבון
יורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, בין אם הוא נהנה מכח צוואה ובין אם הוא יורש במסגרת ירושה על פי דין. לעתים קרובות כשאחד מההורים נשאר בחיים הילדים מעדיפים להסתלק מהירושה ולא להיכנס לבעלות בנכסים ביחד עם אמם/אביהם – בעיקר בהקשרים של דירות, חסכונות, עסקים וכדומה.
מי שהסתלק מהעיזבון הוא כמו מי שלא היה יורש/נהנה מעולם. ההסתלקות לא יכולה להיות לטובת אדם שלישי אלא רק לטובת בן הזוג של המוריש, אחד מילדיו או אחד מאחיו. הסתלקות קטינים או פסולי דין כפופה לאישור בית משפט והסתלקות "על תנאי" אסורה.
