האם אפשר לבטל צוואה שנראית "כשרה" אבל נעשתה בפועל תחת השפעה בלתי הוגנת על המצווה? התשובה הקצרה היא שצוואות שנערכו תחת לחצים והשפעות אסורות, דינן להתבטל. התשובה הארוכה יותר היא שצריך להבין: מהי בדיוק השפעת בלתי הוגנת, איך מזהים אותה ולא פחות חשוב מכך – איך מוכיחים אותה.
תגמול בצוואה לא מעיד בהכרח על השפעה בלתי הוגנת
ראשית, חשוב להדגיש, מערכת יחסים קרובה בין המוריש ליורש "המיוחס" לא מעידה בהכרח על השפעה בלתי הוגנת. כולנו מכירים את הסיטואציות שבהן אחד מהילדים "נושא בנטל" יותר מאחיו ואחיותיו ולוקח אחריות לטפל בהורה הקשיש. דואג לו מבחינה רפואית, מטפל בענייניו הכספיים, מסייע לו בנושאים שונים, תומך בו רגשית וכדומה. ברור גם שבכל שבמשפחה יש דינמיקות, ניואנסים ו"משקעים מהעבר" בין הילדים לבין עצמם ובין הילדים להוריהם.
דהיינו, גם אם המוריש "גומל" לילד מסוים עם נתחים גדולים יותר בירושתו, לא מדובר בהכרח בהשפעה בלתי הוגנת. הנסיבות תמיד נתונות לפרשנות ובטקסט הבא נסביר איך זה מתברר בבתי המשפט (שכן ביטול צוואה בגין השפעה בלתי הוגנת הוא הליך שנעשה אך ורק בבית המשפט).
הגדרת השפעה בלתי הוגנת בחוק ובפסיקה
נתחיל מהחוק. סעיף 30(א) לחוק הירושה הישראלי קובע ש"הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה" (ההדגשות לא במקור).
מכיוון שהמונח "השפעה בלתי הוגנת" הוא לא חד משמעי, בתי המשפט קבעו לאורך השנים מבחנים שמאפיינים תיקים מסוג זה.
- מבחן התלות והעצמאות – מבחן שבודק עד כמה המצווה היה מצד אחד עצמאי ומצד שני תלוי באחרים. ככל שהעצמאות של המצווה הייתה קטנה יותר והתלות הייתה גדולה יותר, כך יכולה להתחזק הנטייה לסבור שמדובר בהשפעה בלתי הוגנת. כמובן שזו לא נוסחה חד ממדית. למשל, ייתכן שעצמאות שכלית-הכרתית גבוהה ("הוא היה צלול, חד כתער") תחפה על מוגבלות פיסית.
- מבחן התלות והסיוע – עד כמה המצווה היה תלוי בסיוע של היורש שנהנה באופן חריג לכאורה מצוואתו. מטבע הדברים, ככל שיותר ילדים עוזרים לטפל בהורה, כך מידת התלות שלו בסיוע של כל אחד מהם בנפרד היא קטנה. מנגד, אם אחד נושא בכל המטלות או ברובן, מידת התלות גדלה.
- מבחן קשרי המצווה עם אחרים – אחד המבחנים החשובים והאפקטיביים ביותר בהתנגדויות לצוואות מחמת השפעה בלתי הוגנת הוא מבחן הקשר של המצווה עם אחרים. פעמים רבות, כשההשפעה על המצווה היא לא "תמימה", נעשים מאמצים (גלויים וסמויים) להחליש את הקשר של המצווה עם אנשים אחרים כמו חברים ובני משפחה. במיוחד "יורשים פוטנציאליים". כלומר, אחד הילדים מבודד את ההורה מתוך מטרה לחזק את התלות, להקטין את עצמאותו ולמתן את חשיפתו לאחרים. ישנם גם מקרים שבהם ממש נאסר על ילדים לפגוש את ההורה או שהם מקבלים "רשות" לעשות את זה רק בנוכחות האח "המבודד".
- מבחן נסיבות עריכת הצוואה – עד כמה הנהנה מהצוואה היה מעורב בנסיבות עריכתה. פעמים רבות עולות טענות בדבר נוכחות בחדר בעריכת צוואה בכתב יד, הבאת המצווה בפני עורך דין, או המלצה על עורך דין שיש איתו היכרות מוקדמת, סיוע בניסוח סעיפים בצוואה וכו'. ככל שמעורבותו של הנהנה גדולה יותר, כך גדל בהתאמה החשש בדבר השפעה בלתי הוגנת.
מקרים מורכבים, נסיבות משתנות
השפעה בלתי הוגנת היא כאמור לא נוסחה חד ממדית. פנים רבות יכולות להיות לה והנסיבות משתנות ממקרה למקרה. כך גם, כמו שאמרנו בהתחלה, לא כל מערכת יחסים קרובה מעידה על חוסר תום לב ולא כל צוואה שאיננה שוויונית היא הוכחה להשפעה אסורה.
נטל ההוכחה של ההשפעה הבלתי הוגנת מונח לפתחו של מי שטוען לו. עליו להוכיח את הטענות בעזרת ראיות, עדים, מסמכים רפואיים, מסמכים חשבונאיים ועוד. כמובן שגם הצד שרוצה בקיום הצוואה צריך להתכונן להליך ובאפשרותו להציג ראיות וטענות הפוכות. מכיוון שהמצווה איננו בחיים והפרשנות ניתנת לפי אירועים שקרו בעבר, חשוב לפעול בנושא בצמוד לקבלת ייעוץ משפטי.
