שכר הטרחה של מנהל עיזבון נקבע על ידי בית המשפט, בהתאם להוראות שונות בחוק הירושה הנגזרות מפרמטרים כמו שווי העיזבון, נכסים בידי העיזבון, מורכבות העיזבון ומאפיינים נוספים. בטקסט הקצר שלפניכם נציג מעט מידע בנוגע לשכר טרחת מנהל עיזבון כמו כיצד הוא נקבע, מהי הפרוצדורה והאם בכלל כדאי למנות מנהל עיזבון לאור גובה שכר הטרחה (ספוילר: לא תמיד).
מי קובע שכר טרחת מנהל עיזבון?
על פי סעיף 91 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965: "בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות". כלומר, שכר טרחת מנהל העיזבון הניתן לו על מילוי תפקידו ועשיית כל הפעולות שבסמכותו, ייקבע על ידי בית המשפט.
סמכותו של בית המשפט מוגבלת על ידי תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה, שקובעת כי "בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון".
כלומר, יש "תקרה" לשכרו של מנהל העיזבון של 3% משווי העזבון. בהמשך לתקנה נקבע שבמקרים מסוימים, חריגים, בהם נדרש ביצוע של פעולות ייחודיות או מאמץ מיוחד ממנהל העיזבון, ניתן לפסוק יותר מ-3% אך בכל מקרה השכר לא יעלה על 4% משווי העזבון.
ממה מורכב שכר הטרחה?
תקנה 45ב שהוזכרה לעיל מונה את ההיבטים בהם יתחשב בית המשפט בקביעת שכר הטרחה:
- שווי נכסי העיזבון.
- סוג הנכסים שנמצאים בעיזבון (כספים, נכסי נדל"ן, חסכונות, זכויות שונות וכדומה).
- טיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון והיקפן.
- פעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו (אם היה כזה) והשכר שנפסק לו.
הפרוצדורה למתן שכר טרחת מנהל עיזבון?
כאשר מנהל עזבון משלים את משימתו, כפי שקבוע בסעיף 82 לחוק הירושה, עליו להגיש בקשה לבית המשפט או לבית הדין הדתי המוסמך בשביל לקבל אישור על סיום תפקידו. בבקשה הזו מנהל העיזבון נדרש למנות ולפרט את שווי נכסי העיזבון, את הפעולות שביצע במהלך הניהול, את גובה שכר הטרחה שהוא מבקש ודרך החישוב.
לאחר קבלת הבקשה, על בית המשפט להכריע ביחס לשכר, אך הוא לא יקבל החלטה עד שיקבל הודעה מהאפוטרופוס הכללי. האפוטרופוס יעביר הודעה שמפרטת דינים וחשבונות סופיים, או הודעה שהחליט שלא לבדוק את החשבונות. לאחר קבלת ההודעה מהאפוטרופוס, בית המשפט יכריע ביחס לשכר טרחת מנהל העיזבון.
מה אם יש הוראה ספציפית על שכר למנהל עיזבון בצוואה?
לעתים יש הוראת שכר ספציפית למנהל העיזבון בצוואה ומדובר בסיטואציה מעט מורכבת. מצד אחד, יש לכבד את רצון המנוח שנאמר "מצווה לקיים דבר המת" (מסכת גיטין). מצד שני, מנהל העיזבון לא מתמנה על ידי המנוח אלא על ידי בית המשפט, והוא זה שמפקח על עבודתו, פעולותיו ופוסק את שכרו.
שכר זה אינו צפוי מראש משום שהוא נמדד גם לפי היקף העבודה והמאמץ שמשקיע מנהל העיזבון. נתונים שבאופן טבעי לא נמצאים בידי המנוח וברור שהוא לא היה יכול לצפות אותם מבעוד מועד.
הפסיקה קובעת שבמידה שיש הוראה בצוואה לגבי שכר מנהל עזבון שהיא בגדר סכום שמותר לבית המשפט לפסוק (לא עולה על 3% מסכום העזבון או 4% במקרים חריגים) – יש לתת משקל להוראת המצווה.
עם זאת, ככל שהסכום שנקבע בצוואת המנוח גורע מהסכום שמגיע לו על פי חוק, בית המשפט לא יגרע מהשכר של מנהל העיזבון לפי הוראות בצוואה. באותה המידה אם המנוח מורה על סכום שגבוה מהמקסימום הקבוע בחוק, התשלום יהיה עד למקסימום המותר. אמור מעתה, למרות השאיפה לכבד את רצונו של המנוח, בכל הנוגע לשכרו של מנהל עזבון – החוק ובית המשפט מכריעים.
האם כדאי בכלל למנות מנהל עיזבון אם יש לשלם לו שכר טרחה?
רבים נרתעים ממינוי מנהל עיזבון עקב שכר הטרחה, במיוחד במקרים בהם שווי העיזבון גבוה ובהתאם סביר ששכר הטרחה יהיה גבוה גם כן. על סוגיה זו חשוב לומר כי מינוי מנהל עזבון בהחלט לא נדרש בכל מצב.
בית המשפט לא ממנה בד"כ מנהל עזבון אלא אם כן קיים צורך עקב העדר הסכמה בין היורשים על חלוקת העיזבון, או מקרים בהם מעורבות זכויות משפטיות מורכבות, כמו למשל חובות ופירוק מניות בחברה. במצבים מורכבים אלה, בהעדר המינוי יתעורר קושי בניהול העיזבון, מה שיוביל לכך שכל הצדדים יצאו מופסדים.
לעתים שווה למנות מנהל עיזבון למרות שכר הטרחה אך אם העיזבון לא מורכב, ואין סכסוך בין היורשים, אין צורך מהותי במינוי ובהתאם אין סיבה למנות ולשלם שכר טרחה. כולל אפילו אם יש הוראה למינוי מנהל עיזבון מכוח הצוואה.
לסיכום
שכרו של מנהל עיזבון לא יכול לעמוד על כל סכום אלא מוגבל על ידי הוראות בחוק הירושה ונפסק על ידי בית המשפט. שכר טרחת מנהל עיזבון לא יעלה על 3% משווי העיזבון ובמקרים חריגים בהם נדרשת השקעה מיוחדת, יכול להגיע ל-4% משווי זה.
לא תמיד כדאי למנות מנהל עיזבון. למשל, אדם הולך לעולמו ומותיר אחריו שלוש דירות ושני ילדים. דירה אחת בתל אביב בשווי של 4 מיליון שקלים, דירה נוספת ברמת גן בשווי של 3.5 מיליון שקלים ודירה שלישית בפתח תקווה בשווי של 3.5 מיליון שקלים גם כן. אם האחים מסתדרים ביניהם ומחליטים לפרק את השיתוף בנכסים בהסכמה, הם יכולים לחסוך את שכר טרחתו של מנהל עיזבון שרק משווי הדירות יהיה זכאי לכ-110,000 שקלים.
מצד שני, אם העיזבון מורכב או שהיורשים לא מסוגלים להסתדר ביניהם, ייתכן שניסיון לחלק עצמאית את העיזבון ללא מנהל מקצועי ואובייקטיבי עלול לגרום לטעויות, הפסדים כספיים, תביעות מצדדים שלישיים ועוד. חלוקת העיזבון תתעכב, המתח בין הצדדים יעלה, הליכים משפטיים ייפתחו חדשות לבקרים והסוף מי ישורנו. בסיטואציות מסוימות שכר טרחתו של מנהל העיזבון עשוי להשתלם מאד ולהלום את המצב בפועל.
