הדרך החוקית לסיים את דרכו של מנהל עיזבון מוגדרת בסעיף 92 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, שנושא בהתאם את הכותרת "פקיעת המשרה" (תחת החלק בחוק שנוגע לניהול עיזבון).
על פי סעיף זה, מנהל העיזבון רשאי בכל שלב לפרוש מתפקידו על ידי מסירת הודעה בכתב לבית המשפט וההתפטרות תיכנס לתוקפה עם אישורה על ידי הערכאה השיפוטית.
במקביל גם כל מעוניין בדבר יכול להגיש בקשה לפטר את מנהל העיזבון במידה שהוא סבור שהאחרון לא ממלא ראוי את תפקידו, וכך גם בסמכותו של בית המשפט להביא לסיום תפקידו של מנהל העיזבון. המשרה תפקע בפועל עם החלטה של בית המשפט שיוגדר בה היום האחרון לתפקיד.
סעיף 92 לא מגדיר במפורש מה המשמעות של "לא מילא את תפקידו כראוי" והפרשנות לכך ניתנה לאורך השנים בפסיקות בתי המשפט. למשל:
- התנהלות בלתי תקינה של מנהל העיזבון.
- חוסר שיתוף פעולה עם היורשים.
- ניגוד עניינים מהותי.
- חוסר אמון מצד היורשים.
- אי-עמידה בלוחות זמנים.
- התעלמות מהוראות בית המשפט.
- אי-יכולת לנהל את העיזבון באופן אפקטיבי.
- מחלוקות מתמשכות עם היורשים.
- התנהלות כספית בעייתית.
- אי-דיווח מלא לבית המשפט וליורשים.
פיטורי מנהל עיזבון הם לא עניין של מה בכך
סיום תפקידו של מנהל עיזבון איננו עניין של מה בכך. מצד אחד מנהל העיזבון משמש כידו הארוכה של בית המשפט ומצד שני הוא מחויב מן הסתם ליורשים וכל מי שקשורים לעיזבון (בכלל זה גם, למשל, נושים רלבנטיים).
ניקח למשל כדוגמה את הנושא של "חוסר אמון". בפסיקת בית המשפט נקבע שמדובר בעילה לגיטימית שיכולה להצדיק את פיטוריו של מנהל עיזבון.
שנאמר, "הישארותו של מנהל עיזבון בתפקידו, שעה שלמחצית מהנהנים אין בו כל אמון, עלולה אף לסרבל ולעכב את פעולות ניהול העיזבון ולגרום למעורבות יתר של בית המשפט, עקב ריבוי בקשות. תוצאה זו תפגע במכלול הנהנים באופן קשה ויש למנוע אותה" (בת"ע 101193-07).
כלומר, גם עם חוסר האמון לא קשור בהכרח לטיב עבודתו ומקצועיותו מנהל העיזבון, עצם קיומו יכול לסרבל מאד את חלוקת העיזבון ויכול להצדיק את סיום התפקיד. בין השאר, למשל, בגלל פניות רבות ונשנות לבית המשפט שנגזרות מתוך אותו חוסר אמון.
במשרדנו, הנדרש לא אחת לניהול עיזבונות, אנחנו מקפידים תמיד לא רק על מקצועיות לעילא ולעילא אלא גם על שירות, שקיפות וקוהרנטיות. זאת, מתוך הבנה, שגם (ואולי במיוחד) בדיני ירושות וצוואות, בסופו של היום "הכל אנשים". האמון והדיאלוג מול כל הנוגעים בדבר הוא קריטי לניהול מדויק ואיכותי של העיזבון.
מנהל עיזבון – לא עושה דברי היורשים או מעוניינים בדבר
מי שמבקש את פיטוריו של מנהל העיזבון צריך להוכיח את טענותיו ולא מספיקות כאן טענות בעלמא או רגשות בלבד. סיום עבודת מנהל עיזבון חייב להישען על מסד של טיעונים מבוססים ובעלי משקל. הניסיון מלמד שפיטורי מנהל עיזבון הם ממש לא עניין טריוויאלי ונדגיש:"מנהל העזבון אינו פועל עבור עצמו. הוא מתמנה על ידי בית המשפט כנאמן או כמעין נאמן עבור אחר או אחרים. מנהל העזבון חייב להיות נאמן, בראש ובראשונה, לבית המשפט ולהוראותיו" (בשא 11504/04).
זכרו שמנהל העיזבון אמנם נותן "שירות" אבל הוא ממש לא אמור להיות עושה דברם של היורשים או של צדדים מעוניינים אחרים. כולל במקרים שבהם הוא מונה ספציפית על ידי פניית מעוניין בדבר. לעתים קרובות עבודתו דורשת את מציאת "שביל הזהב" בין האינטרסים של כל המעורבים ועל כן תחושה של אפליה מצד מאן דהו לא מצדיקה בהכרח וכשלעצמה את פיטוריו.
לסיכום
מעוניינים לסיים את תפקידו של מנהל העיזבון או מתמודדים עם טענות של גורמים אחרים שרוצים להעביר את מנהל העיזבון מתפקידו למרות שאתם מעדיפים שיישאר?
פנו אלינו למשרד עורכי דין גל רוסבי מור ונעמוד לשירותכם. אנחנו מתחייבים לשקף לכם את המצב לאשורו, לנתח באיזמל עדין וברגישות מקסימלית את הנסיבות הקונקרטיות ולסייע לכם להגשים את המטרה הרלבנטית בהתאם לכלים העומדים לרשותכם מכוח החוק, הפסיקה.
