חוק הירושה בישראל לא מבדיל בין בני זוג נשואים לבני זוג ידועים בציבור מבחינת הזכאות לירושה על פי דין. בן זוגו של המנוח זכאי לרשת אותו גם אם השניים לא התחתנו ואפילו אם מדובר בזוגיות בגיל מאוחר ו/או ללא ילדים משותפים.
ירושת ידועים בציבור תלויה רק בכך שבני הזוג, לפי סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-19675, ניהלו "חיי משפחה במשק בית משותף". היות שהמושגים הללו – "חיי משפחה" ו"משק בית משותף" – לא מוגדרים בחוק עצמו בהיבטים של זמן, קרבה, עירוב נכסים וכדומה, המשמעות שלהם הוגדרה בפסיקות בתי המשפט לאורך השנים.
ירושת ידועים בציבור – איך מבררים קיום חיי משפחה במשק בית משותף?
הזכות לרשת מכוח יחסי ידועים בציבור לא כרוכה בהוכחה של כוונת הורשה או אפילו כוונת שיתוף בין בן הזוג המוריש לבן הזוג שנותר בחיים. שנאמר, "מטרתו של סעיף 55 הייתה להשוות את מעמדו של הידוע בציבור למעמדו של בן הזוג הנשוי, ככל שמדובר בזכות הירושה על-פי דין. המחוקק לא קבע סייגים להוראת סעיף 55, באשר לדירת מגורים או באשר לכל תחום אחר. לפיכך, אם עומד בן הזוג בדרישות ובתנאי סעיף 55, אזי מתייחס אליו המחוקק כאילו היה בן-זוג נשוי לכל דבר ועניין" (ע"א 741-88).
במילים אחרות, כמו שבין בני זוג נשואים לא צריך להוכיח מערכת יחסים "מושלמת" או "כוונה להוריש", כך הזכות של ידועים בציבור תלויה רק בקיומם של חיי משפחה ומשק בית משותף בתקופה הרלבנטית.
בפסיקת בתי המשפט בישראל נקבע שההחלטה לגבי התקיימות התנאים הללו צריכה להיות לפי קריטריונים סובייקטיבים ונסיבות אובייקטיביות. בראש ובראשונה – איך בני הזוג ראו את עצמם במערכת היחסים ביניהם.
- חיי משפחה – חיים אינטימיים אשר משותתים על יחסי אהבה, נאמנות ומסירות, כמו בעל ואישה. בית המשפט צריך להתרשם שבני הזוג רצו לקשור את גורלם זו בזה. ניהלו אורח חיים קבוע ודאגו לבריאות ושלום איש את רעהו.
- משק בית משותף – חיי משפחה משותפים כמו שבני זוג נשואים "דבקים זה בזה". לרבות שיתוף במקום מגורים, חופשות, אירועים משפחתיים, פעולות יומיומיות, חשבונות בנק וכדומה. ניהול משק בית שבו כל אחד מהצדדים תורם מעצמו למען רעהו.
נטל ההוכחה – על הידוע בציבור
נטל ההוכחה בדבר מערכת יחסים של ידועים בציבור מונח בד"כ לפתחו של הידוע בציבור. הוכחה כאמור תתבסס בדרך כלל על ראיות כגון:
- מגורים משותפים.
- מערכת יחסים ארוכה.
- חופשות משפחתיות.
- חשבונות בנק משותפים או נכסים משותפים.
- ילדים משותפים, מטבע הדברים.
- הצגת מערכת היחסים בפני הציבור.
- הודעות, מכתבים, מסרונים וכדומה.
הידוע בציבור צריך להוכיח שהיחסים לא התקיימו מתוך כדאיות כספית, נוחות או "סידור ענייני" אלא שהם אכן היו"חיי משפחה משותפים כנהוג ומקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים" (ע"א 621/69).
מגורים משותפים?
מגורים הם פרמטר בעל משמעות רבה אבל לא דרישה חד משמעית. בתי המשפט הכירו כבר במקרים שבהם המגורים המשותפים לא היו ברמה של 100% בשל נסיבות ואילוצים (כמו מצב רפואי מסוים). הרעיון הוא שמגורים משותפים מקימים חזקה של משק בית משותף אבל העדרם לא שולל את האפשרות להכיר בבני הזוג כידועים בציבור.
לסיכום,
פסיקת בתי המשפט עוסקת רבות בהכרה או באי הכרה בבני זוג כידועים בציבור. במקרים שבהם הנושא עולה במסגרת סכסוכי ירושה ואי אפשר לשאול את המנוח/ה לדעתו, הברור הוא לא פשוט.
משרד עורכי דין גל רוסבי מור מתמחה בייצוג בתיקים מורכבים ומאתגרים מסוג זה. הן כשאנחנו מייצגים את הידוע/ה בציבור כנגד המתנגדים לזכותו או זכותה בירושה, והן במקרים שבהם אנחנו עומדים לימין הילדים שטוענים שהזוגיות לא הייתה ברמה של חיי משפחה וניהול משק בית משותף.
